למה צריך מערכת ניהול אנרגיה?

כשאנחנו מקבלים חשבון מהספק החיוני - מה אנחנו מבינים?

1. כמה צרכנו סה“כ
2. כמה צרכנו לפי תעו“ז
3. כמה צריך לשלם
4. האם יש קנסות או תשלומים מיוחדים
5. תשלומים כלליים עבור גודל חיבור וכד‘

האם אנחנו יודעים:

1. למה צרכנו כמות זו של אנרגיה?
2. אלו גורמים משפיעים על צריכה זו
3. מה הצריכה יחסית לתקופה אחרת בתנאים דומים
4. איך הצריכה משתנה לאורך זמן
5. איפה כדאי להשקיע יותר ולקבל חיסכון
6. האם השקעות עבר בחיסכון באמת עמדו בציפיות

אז - בדומה לכל ניתוח הוצאות כלכלי, גם הוצאות צריכת אנרגיה, בחלק מהמתקנים, הם בעלות משמעות שדורשת התייחסות ואנליזה.
! - העולם חווה בימים אלו גידול משמעותי בצריכת משאבים כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית וגידול באוכלוסייה.
ולכן -חל גם תהליך התייעלות במערכות הצריכה

בנוסף -מערכות המידע והתקשורת מתפתחות במהירות ומאפשרות יכולות גדולות יותר של צפייה, שמירה ועיבוד נתונים.

לסיכום - תחום ניהול צריכת האנרגיה אינו שונה כלל מניהול נכסים אחרים, ודורש מעקב יותר צמוד מבדיקת החשבון התקופתי.

מעקב אחרי התנהגות הצרכנים יכול להוביל לגילוי בעיות תפעוליות
שינויים לא שגרתיים מעידים לפעמים על בעיות
ולכל הפחות דורשים התייחסות

דוגמאות לתקלות מתמשכות יש הרבה:

פריצות בידוד, נזילות נוזלים, דליפות גז, צריכה מוגברת של מערכת קרור\חימום כתוצאה מתקלה

אפשרויות המעקב:

• אוטומטי - דיווח בזמן שינוי
• דו“ח תקופתי
• חקירה יזומה

וכמובן, יכולת צפיה בנתונים בזמן אמת כמו בכל HMI

לסיכום - ניהול יעיל של נתונים עם כלים מתאימים חוסך הרבה זמן של ניתוח ידני

• תיעוד של נתונים רלוונטיים לבעיות אספקה מצד ספק השרות החיוני - לדוגמה, הפרעות מתח, לחץ וזרם
• התנהלות מסודרת מול צרכנים ומניעת חילוקי דעות בקשר לכמויות נצרכות
• עמידה בתקנים וסטנדרטים משפרת באופן ניכר את האמינות המסחרית והמשפטית
• ניהול תחזיות:
  בהתבסס על מידע מהעבר - אפשר לתכנן את השקעות העתידדוגמה לתחומים בהם נדרשת החלטה מושכלת:
  1. שילוב מערכות ייצור אנרגיה שהשימוש בהן הולך ומתרחב
  2. שינוי גודל חיבור לפי בדיקת צריכה והקטנת תשלום קבוע
  3. שילוב מערכות אגירה בעלות קיבולת יותר מדויקת
  4. תכנון מערכות צריכה יותר מדויקות כמו חימום\קרור

לסיכום -כדאי להיות מגובים בנתונים חשובים ותקנים גם כדי לקבל החלטות יותר מושכלות ע“ב ניתוח העבר

בין מערכת בקרה למערכת ניהול

ההבדל ביכולות -  בעוד שמערכת בקרה בנויה כדי לתת פתרונות בתפעול המתקן, ואף בעלת יכולת שמירת נתונים.
מערכת ניהול מיועדת לעבד נתונים היסטוריים רבים לאורך תקופות ארוכות ובעלת מנועי שליפה והצלבת נתונים הרבה יותר חזקים.

שימוש בתבניות חוזרות -  מודדי אנרגיה למיניהם בד“כ חוזרים על עצמם ולכן בד“כ ישנם תבניות מוכנות של דרייברים גרפיקה שמאד מצמצמות את עבודת ההטמעה

מסך צפייה בנתונים חיים
יכול להיות מיושם הן במערכת בקרה והן במערכת ניהול

מה חשוב לבדוק

• גמישות - בגלל הסיבה הנ“ל, הרבה מהמערכות הן תבניתיות וחסרות יכולת פיתוח וגמישות בצורת החישוב.
  למשל: מדידות אנרגיה שמיושמות באמצעות בקרים לוגיים או ספירות שונות של פולסים - נדרש לפתח מערך של חישובים מתמטיים שלפעמים כוללים גם סכימות ונגזרות ולהגדיר נתונים מעובדים לשמירה.
  יחד עם זאת, חשוב שלמערכת יהיו יכולות פיתוח ובניית לוגיקה דומות למערכת בקרה, כדי להכניס סוגים שונים מהרגיל של נתונים ולעבד אותם באותו ממשק.
• תקנים - כדאי שלמערכת יהיו תקנים מתאימים לניהול אנרגיה בעיקר כדי לקבל גב משפטי ותמיכה
• מגוון נותני שרות - לא כדאי לסמוך על ספק יחיד
• יכולות פיתוח ועדכונים - כדאי מאד לעמוד בקצב ההתפתחות הטכנולוגית של מכשירי הקצה וסביבות העבודה

מרכיבי המערכת ונחיצותם

בסיס נתונים - תוכנה מסודרת של ניהול נתונים יכולה לתת הרבה אפשרויות של שמירה וגיבוי עם כלים להקלה על העומס במערכת המידע

חומרה - ישנן מערכות עצמאיות שמותקנות בשרת מקומי - חשוב לוודא תמיכה מסודרת מול היצרן והתאמה של החומרה וסביבת העבודה לצרכים של התוכנה

תקשורת - מקומית או אינטרנטית, דורשת מעקב צמוד כדי להימנע מחוסר נתונים

אבטחת מידע - בין במערכת מקומית ובין בענן, חשוב שלמערכת יהיה מערך מסודר של אבטחה ועמידה בתקנים